עצוב, שמח, כועס ועוד המון רגשות
מי שכבר מכיר אותי ומי שכבר עבר אצלי ואיתי מפגשים שונים יודע שאני מרבה לדבר על רגשות ואף העליתי פוסט לא מזמן אשר עסק בכך שכול התנהגות אנושית כלשהי מתחילה ברגשות שלנו. גם שלנו מבוגרים וגם של הילדים.
הורים רבים שאני פוגשת, שואלים אותי איך מלמדים רגשות? ואני רוצה להפנות אליכם שאלה בחזרה - איך לימדתם או איך אתם מלמדים את ילדיכם שפה? איך אתם מלמדים אותם צבעים?
הרבה מתהליכי הלימוד המשמעותיים ביותר של ילדים קורה דרך התבוננות וחיקוי, ילדינו מתבוננים ועוקבים אחרי התנהגויותינו, השפה שלנו , הרגלי האכילה שלנו, התייחסותנו לזולת - הכול.
כבני אדם אנחנו חווים קשת של רגשות, אנחנו מרגישים טווח רחב של רגשות. יש הבדל בין שביעות רצון לתחושת סיפוק, נכון? שניהם מבטאים רגש אשר שייך למשפחת שביעות הרצון אך יש הבדל משמעותי ביותר בעומק הרגש, בעצמתו, בסיבה שגרמה לנו להרגיש כך ולא אחרת וכמובן גם בתחושה שהוא מייצר אצלנו. את כל המכלול הזה אנחנו צריכים לספר לילדינו.
כהורים אנחנו נוטים להפגין בצורה גלויה וברורה את הרגשות החיוביים שלנו אך נוטים לא להחצין את הרגשות "הלא יפים" שלנו, האם אנחנו מספרים לילד שלנו שאנחנו מקנאים במישהו?
האם אנחנו נותנים לגיטימציה לילד שלנו לקנא בחבר מהגן שהגיע לגן עם צעצוע חדש ומנצנץ? האם אנחנו משתפים את ילדינו בתסכול שלנו כאשר הדברים לא מתקיימים כפי שהיינו שואפים או מקווים?
סביר להניח שהילדים שלנו אשר צופים בנו מרגישים כאשר אנחנו מתוסכלים, עצבניים, נסערים, חוששים, מפחדים, פגועים נבוכים וכל רגש נוסף אבל אנחנו נמנעים מלתווך להם רגשות אלו כי רובנו חשים וחוששים שרגשות אלו גורמים לנו לא להיות "ההורה החזק, היציב - היכול כול".
ואם כן נרשה לעצמנו להחצין את כול מגוון הרגשות שלנו - מה יקרה? ואם נסביר לילדים שלנו מה באמת עובר עלינו? ואם הם ילמדו שההורים שלהם פגיעים?
מה יכולים הילדים שלנו ללמוד מכך???
1. הכרה של מגוון רגשות. אסביר לו בדיוק כמו שאני מסביר לו מה זה רכב מכבי אש, למה זה נועד ואיך רכב זה מתפקד כך אסביר לילדי מה קרה עכשיו ומה אני מרגיש, אספר לו שלרגש הזה יש שם ובכך אריב לו את העולם הרגשי שלו.
2. לגיטימציה להרגיש גם רגשות הנחשבים כ"רגשות שליליים" כמו תסכול, כעס, קנאה, זעם וכו'.
3. אעניק לו אפשרות לחוות וללמוד דרכי התמודדות במצבים רגשיים סוערים, אם הילד שלי יראה איך אני מתאפקת כאשר אני צריכה לחכות בתור הארוך למרות שאין לי סבלנות, הילד שלי יוכל לחוות אותי מתמודד כאשר אני פגוע, מתוסכל, נסער וכדומה וכאשר הוא יתקל במצב דומה בחייו בגן הילדים תהיה לו נקודת התייחסות עליה הוא יוכל לבסס את התנהגותו.
4. נהפוך את עצמנו לאנושיים.
אז איך אתם מרגישים היום?
אני פה לשאלות, הבהרות ובטח כדי לשמוע איך אתם באמת מרגישים!
לירון.